מכוונות עצמית בלמידה
הכשרה
הנחת היסוד היא שיש להכשיר את הלומד בשימוש בסט ידוע של כלים כדי להתמצא בחיים. אנו קוראים לסט זה – ערכת הישרדות. בערכה יש כלים ידועים מראש, וכן ספרי הדרכה ולימוד המסבירים כיצד להשתמש בכל כלי, לפי סדר עולה של רמות קושי.
לפי הנחת יסוד זו, רמת המכוונות העצמית הינה ברמה הנמוכה ביותר, מאחר שתוכנית הלימודים נקבעת מראש לפי תו תקן של מבחני בגרות שיוצרים אפקט עד לגילאי הגן לגבי שלבי אימון הלומד להצלחה בעמידה בתקנים אלו. הלומד מתנהל רוב הזמן לפי דרישות המורה – החל מרמה בסיסית של נוכחות, דרך השתתפות בתוכן שנקבע על ידי המערכת, ועד היבחנות במבחנים ובמועדי הערכה המודדים את הלומד בהקשרים אלו.
בתוך מסגרת זו יש ללומד, כאמור, רמה נמוכה של מכוונות עצמית. רוב זמן הלמידה נקבע על ידי המערכת למעט מופעים ארעיים של בחירה מוגבלת מתוך תוכנית לימודים, במסגרת שעות קבועות במערכת, במרחב מוגבל של יצירה, טכנולוגיה, קהילה. האחריות על הלמידה היא של המורה, אשר מכוון ומדריך את הלומד בדרך להצלחה, כפי שנקבעה על פי תו התקן.
ההערכה היא בדרך כלל לפי המקצועות של תוכנית הלימודים (כחלק מהאפקט החוזר של מבחני הבגרות) והיא כוללת היבטים כלליים בלבד של מכוונות עצמית.
התנסות
הנחת היסוד היא שתהליך הלמידה מבוסס על התנסות וחוויה של הלומד – חוויות של חקר וחוויה חברתית ורגשית. מתוך אוסף התנסויות אלו, הלומד רוכש כלים ומיומנויות. הדגש בתהליך הלמידה הוא על מיומנות שאמורות לסייע ללומד להמשיך ללמוד להתפתח. תפיסה זו באה מתוך האמונה כי לומד אשר מסיים את הלימודים בבית-הספר, יוכל להתמודד עם אתגרי החיים הבוגרים בהצלחה, בזכות המיומנויות שהפכו אותו ללומד במכוונות עצמית.
בבסיס התפיסה הזו עומדת הנחת יסוד נוספת. במקביל לפיתוח לומד במכוונות עצמית, ההקשר שבו הלומד רוכש מיומנויות אלו הוא מסגרת של תוכנית לימודים קבועה מראש, על פי מקצועות לימוד “מסורתיים” של מקצועות הומניים כגון שפה וספרות, היסטוריה ולשון וכן מקצועות ריאליים כגון מתמטיקה, תכנות, פיזיקה, סייבר וכד’.
במסגרת זו יש ללומד מרחב מוגבל של מכוונות עצמית בו הוא מתנהל באופן עצמאי – בבחירת השעות של הלמידה, תכני הלמידה והתוצרים.
מימוש
הנחת היסוד היא שלמידה היא תהליך הנובע מתוך צורך, רצון או סקרנות של הלומד. מימוש הוא שינוי בתפיסת החינוך המאפשרת ללומד להגיע לרמת מכוונות עצמית גבוהה – בבחירת תכני הלימודים, האחריות על הלמידה, הערכת הלמידה, זמני הלמידה ומרחב הלמידה.
המורה מחויב לחלוטין לתהליך הנובע ממוטיבציה פנימית. תוכנית הלימודים נובעת ממפגש בין הידע ונסיון החיים של המורה לצרכים ולחוזקות של הלומד.
בבסיס תפיסה זו נמצאת מחויבות לאמונה שלומד אשר מתחנך באווירה כזו לאורך שנות לימודיו, יוכל לקחת אחריות על עצמו ולפעול למימוש עצמי. באופן זה יוכל להתמודד עם אתגרי החיים, בעזרת יצירתיות, אותנטיות ומודעות עצמית גבוהה.